יותר משלושים שנה עובר קרון הספרים בין ספרים, אנשים ומקומות.

הדרך התחילה בוולקסווגן ישנה שעברה בין יישובים בצפון, המשיכה דרך כמה בתים בטבעון, והגיעה אל החנות בכיכר בן־גוריון. בכל תחנה הצטרפו עוד ספרים, עוד אנשים ועוד סיפורים.

​

1994 — יוצאים לדרך

​

קרון הספרים הוקם בשנת 1994 על ידי אבי ורונית פן. 

אבי הגיע מעולמות התיאטרון, החינוך והסיפור. בין השאר פעל בתיאטרלה, קבוצת תיאטרון נודדת, והמפגש הישיר עם קהל היה כבר חלק מהחיים שלו. רונית היא אמנית קליעה, והביאה איתה את עולם האמנות, עבודת היד והעיצוב.

​

בתחילת הדרך העמיסו השניים ספרים על וולקסווגן ישנה. בימי חמישי, שישי ושבת הם נסעו לירידים וליישובים ברחבי הצפון, פרשו את הספרים ופגשו את הקוראים בדרך. 

שם התחיל הקרון — בתנועה, בין ספרים לאנשים.

​

1995 — הבית הראשון ברחוב האיריס

​

בשנת 1995 קיבל קרון הספרים לראשונה כתובת קבועה: חנות קטנה ברחוב האיריס בקריית טבעון.

לפתיחה הגיע הסופר ואיש הספר שלמה אבס. באותו יום ירד גשם, והפתיחה הייתה קטנה וצנועה.

החנות פעלה שם במשך כשבעה חודשים. הספרים שכבר התרגלו לנסוע בוולקסווגן קיבלו בפעם הראשונה מדפים ובית משלהם.

​

1996 — אלכסנדר זייד

​

בשנת 1996 הגיעה התחנה הבאה. ידידה סיפרה לאבי ולרונית על וילה ברחוב אלכסנדר זייד שאפשר היה לשכור במחיר שהתאים להם, וקרון הספרים עבר לשם.

לצד הספרים נמכרו במקום גם צעצועי עץ. ספרים, משחק, חינוך ואמנות חיו יחד באותו חלל.

החנות פעלה שם פחות משנה. כשהתנאים הכלכליים של הפעלת עסק במקום השתנו, התחיל החיפוש אחר הבית הבא.

​

1998 — יורדים למרתף

​

התחנה הבאה הגיעה דרך מכרה שהתגוררה גם היא ברחוב אלכסנדר זייד. היא הציעה לאבי לבדוק חלל שהתפנה במרכז ההנצחה בקריית טבעון. בקומת המרתף חיכה מקלט גדול. מנהלת המרכז הכירה את אבי מעבודתו כמורה לתיאטרון והזמינה את הקרון לעבור למקום.

היא הציעה להביא גם את צעצועי העץ. אבי החליט שהגיע הזמן להתמקד בספרים.

בשנת 1998 עבר קרון הספרים למרתף מרכז ההנצחה. התחנה הזאת הפכה לבית למשך כ־15 שנה. המדפים הלכו והתמלאו בספרי יד שנייה, ספרות ילדים, אגדות וסיפורי עם, שירה, מחזות, אמנות, חינוך, אנתרופוסופיה, היסטוריה, ארץ ישראל, הגות, מוזיקה ותווים.

אנשים הגיעו עם שם של ספר, עם זיכרון מעורפל של כריכה או סופר, או פשוט כדי להסתובב בין המדפים ולראות מה ימצאו. בהדרגה נוצרה סביב החנות קהילה של קוראים ואוהבי ספר.

​

2000–2001 — גלעד מצטרף

​

בשנת 2000 הצטרף גלעד אלון לקרון הספרים כשכיר. כעבור שנה הוא נכנס לשותפות לצד אבי, ומאז השניים מובילים יחד את החנות, מטפחים את אוסף הספרים ואת הפעילות שנוצרה סביבה.

רונית הלכה והתמקדה יותר בעשייה האמנותית שלה, אבל נשארה חלק מרוח הקרון. לאורך השנים היא עזרה בעיצוב ובמראה של המקום, ועבודות הקליעה שלה נמכרות בחנות גם היום.

בין המדפים נוצר גם מקום של תרבות

​

השנים במרכז ההנצחה היו השנים שבהן קרון הספרים הפך בהדרגה גם למקום מפגש.

בין המדפים התקיימו ערבי שירה, השקות ספרים, הרצאות, הופעות, מפגשים עם יוצרים ואירועים קהילתיים. חלקם היו מפגשים קטנים ואינטימיים, ואחרים משכו מאות אנשים.

הספרים נשארו במרכז, וסביבם נוצר מקום שאפשר לבוא אליו גם כדי להקשיב, לדבר, לפגוש אנשים ולגלות משהו חדש. עם השנים גדלו אוסף הספרים והפעילות, והגיע הזמן למצוא לקרון מרחב חדש.

​

2013 — הספרים יוצאים אל האור

​

בשנת 2013 עבר קרון הספרים למשכנו הנוכחי בכיכר בן־גוריון. לפני כן פעלה במקום מאפיית ביגה. כשאבי וגלעד נכנסו לחלל עדיין היו בו שקים, קמח וחלוקה פנימית שהתאימה למאפייה. 

הם התחילו לעבוד: קירות נשברו, החלל נפתח והותקנו החלונות הגדולים שמאפיינים את החנות עד היום. אחרי שנים במרתף, הספרים יצאו אל אור היום ואל הרחוב.

המקום החדש נתן יותר מרחב למדפים, לאמנות, למבקרים ולאירועים — וגם אפשר למי שעובר בכיכר להציץ פנימה, לראות ספר בחלון ולהיכנס.

​

יותר משלושים שנה אחרי הוולקסווגן הראשונה, קרון הספרים עדיין אוסף אליו ספרים, סיפורים ואנשים. ​ אפשר להגיע עם שם של ספר, לשוטט בלי מטרה, למצוא אוצר ישן, לראות עבודה של רונית, להגיע להופעה או לערב ספרות-  או פשוט להיכנס לרגע ולהישאר קצת יותר מהמתוכנן.

​

הקרון עומד כבר שנים במקום אחד. ​הדרך שלו ממשיכה.